דיכאון אחרי לידה- האם את בפנים

בואו נתחיל מנתונים פשוטים (או שאינם פשוטים כלל): בין 15% ל-30% מהיולדות חוות דיכאון לאחר לידה, בינהן גם אותן נשים שחוות דיכאון מג'ורי הגורם לחוסר תפקוד כללי. כ- 20% תחווינה הפרעות הסתגלות כ-90% חוות דכדוך שלאחר לידה עד 26% יחוו חרדה על גווניה השונים לאחר לידה ובפרט הפרעות של אובססיביות וכפייתיות. 0.2% מכלל היולדות יחוו פסיכוזה שלאחר לידה. זו לרוב תתפרץ עד שבועיים לאחר הלידה. עוד נתון מעניין הוא שהפרעת דחק פוסט טראומטית גבוהה יותר בקרב נשים. ישנן נשים שלידה טראומטית עשויה לעורר אצלן תופעות מהסוג הזה. נראה לך שנפלת בסטטיסטיקה? את לא לבד. שימי לב שכמעט כל הנשים חוות לפחות דכדוך שלאחר לידה. בנוגע לשאר הסיבוכים, אנו רואים סטטיסטיקה מדאיגה מאד של כ-75%. זה המון! יצא לי פעם להקשיב לסוציולוגית חכמה שאמרה שהפסיכולוגיה ערכה הפרטה של תופעות חברתיות. אני ארשה לעצמי להרחיב אותה קצת... השבטיות נעלמה. העזרה שיולדת מקבלת היא מאד מוגבלת ביחס לעבר. היא נאלצת להתמודד כמעט לבד עם ההסתגלות להיותה אמא. גם אם יש בן זוג תומך, הוא הולך לעבודה. גם אם יש הורים תומכים, הם עברו את השלב הזה לרוב מזמן. גם אם יש חברות, הן גרות בביתן.

השבטיות נעלמה. כל אחת לעצמה.

אין הבניה חברתית ברורה שכשיש יולדת אז כולם נרתמים. יש אמנם קהילתיות טובה בהמון מקומות, יש מתן מענה של מזון ושמירה על האחים הגדולים בהמון מקומות (גם אני לשמחתי חוויתי מאלו) אבל זו אינה השבטיות של פעם.

שמעתי פעם ממתנגדת לייעוץ שינה אמירה מאד יפה: בואו נרחיב את מעגל התמיכה שלנו וניעזר. בואו נשקיע את האנרגיה שלנו ביצירת שבטיות ולא ביצירת הרגלי שינה "נכונים" (היא הניחה את הגרשיים).

יודעות מה?

יש מצב שהיא צודקת.

לו כל יולדת הייתה מקבלת מענה מקסימאלי לצרכיה היינו רואים פחות סיבוכים. לו כל יודלת הייתה מוקפת במעגלי תמיכה לרוב, האנרגיה שלה לא הייתה "נזרקת" על תהליכי שינה.

לצערי אין זה כך. אנו בחברה מודרנית. אנו נמצאות במצב בו עלינו לחזור לתפקוד גבוה ומהר. אנו נתונות לשיפוט מירבי מכל עבר: הורים, אחים, משפחה מורחבת, קבוצות רבות ברשתות החברתיות. ובסופו של דבר, מדובר על תופעה חברתית רחבה מאד אבל כל אחת מרגישה עם זה לבד. זו, נשים יקרות, הפרטה של בעיה חברתית. וכך יש להתייחס אליה.

עד שמקבלי ההחלטות יתייחסו אל הבעיה הזו כמו שצריך, אנו נשארות לבד. אז יש צורך להיעזר בתהליכי שינה כדי שנוכל כהורים לצאת לעבוד ולהתפרנס וגם לישון בין לבין. יש צורך בהכנסת תינוק צעיר מאד למסגרת כלשהי. אלו צרכים שיש למלאם. אחרת... הסיבוכים עלולים להחמיר והאחוזים שראינו למעלה עלולים לעלות.

אז איך תדעי אם את בסיכון?

ישנם גורמים מולדים. בינהם: היסטוריה של הפרעות נפשיות עוד לפני הכניסה בכלל להריון קושי נפשי במהלך ההריון היסטוריה משפחתית של התמודדות עם הפרעות נפשיות היסטוריה אישית של דיכאון לאחר לידות קודמות. הגורמים החברתיים עשויים להיות: פרפקציוניזם של האם- הרצון להיות האמא המושלמת יחסי אם- בת לא תקינים בעברה של האם הטריה לידה מכשירנית או טראומטית היעדר מעגלי תמיכה כולל בעיות עם בן הזוג בעיות כלכליות לידת פג או לידה שקטה הריון לא מתוכנן או לידה בגיל צעיר לידה ראשונה הריונות רבים מאד ותכופים מאד סימנת וי באחד מאלו?

המשיכי לקרוא...

כדאי לך לדעת: ה-DSM הוא הספר שלפיו מאבחנים הפרעות נפשיות. אלו הסימפטומים שהוא מגדיר:

מצב רוח ירוד, במשך רוב שעות היום, כמעט כל יום. איבוד יכולת ההנאה והעניין ברוב התחומים, כמעט כל יום.

ירידה ניכרת, לא מתוכננת, במשקל ובתאבון

קושי ניכר להירדם או לישון.

ירידה ניכרת בפעלתנות, או עלייה בה.

מחשבות על התאבדות.

עייפות וחוסר אנרגיה.

הרגשה קשה של חוסר ערך עצמי, או אשמה.

חוסר יכולת לחשוב, להתרכז להחליט החלטות, כמעט כל יום.

אם מצאת את עצמך חווה את אחד משני התסמינים הראשונים ומצאת את עצמך חווה גם ארבעה תסמינים נוספים (סכ"ה 5 תסמינים) למשך שבועיים, כדאי שתלכי להיבדק.

( מתוך מדריך האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי DSM IV).

עוד חשוב לי שתדעי, מחקרים הראו שתהליכי שינה נכונים מורידים בכ-50% הפרעות נפשיות שלאחר לידה. היולדת מקבלת כלים וביטחון לאימהות שלה, מקבלת את שעות השינה שלה בחזרה, מקבלת שעות עם בן הזוג בחזרה ובעיקר, מרגישה שהיא יכולה לצאת לדרך החדשה שלה באימהות מחוזקת יותר. אל תישארי עם זה לבד!

photo created by Dragana_Gordic - www.freepik.com